כללי

מחשב אישי קצת היסטוריה

מחשב אישי קצת היסטוריה

מחשב אישי מהו, מיהו וקצת היסטוריה


מחשב אישי הוא מחשב שממדיו הקטנים מאפשרים להניחו על שולחן העבודה, ונועד לשימושו האישי של משתמש יחיד (או משתמשים אחדים, כשכל אחד משתמש במחשב האישי בתורו). ראשי התיבות באנגלית למחשב אישי, PC (ראשי תיבות של Personal Computer), שימשו לציון קו מוצרים ספציפי של חברת IBM, קו הקרוי IBM PC, שהוכרז ב-12 באוגוסט 1981 ותרם רבות לתפוצתו הרחבה של המחשב האישי. כיום משמש המושג PC לציון כל מחשב אישי המבוסס על המחשבים האישיים המקוריים של IBM; משתמשים במונח PC גם להבדלה ממחשבים אישיים מתוצרת חברת אפל.

ההיסטוריה של המחשב האישי

המונח מחשב אישי הופיע לראשונה בשנת 1964, שנים אחדות קודם למימושו של חזון זה, במאמר שפורסם בכתב העת New Scientist.

המיקרו מחשבים הראשונים שיצאו לשוק בשנות ה-70 נועדו בעיקר למומחי מחשבים בתעשייה ובאוניברסיטאות כמו גם לחובבים נלהבים. במחצית השנייה של שנות ה-70, יוצרו ונמכרו עשרות דגמים שונים של מיקרו מחשבים גם עבור שוק הצרכנים הביתי. "מחשבים ביתיים" אלו היו ארוזים כמוצר צריכה והתאימו לשוק רחב יחסית. רובם באו עם מקלדת מובנית, התחברו לטלוויזיה, כללו תוכנות משחקים ב-CARTRIDGE, אפשרו תכנות BASIC ושמרו תכניות על טייפ קלטות ומאוחר יותר על כונני דיסקטים. לתפוצה רחבה במיוחד זכה הApple II. הוא היה המחשב הראשון שכלל גם את תוכנת הגיליון האלקטרוני VisiCalc, היישום שהחדיר את המחשב האישי גם לשוק העסקי. זאת לאחר שמעבדי תמלילים כבר החלו את דרכם על גבי מיקרו מחשבים קודמים.

ב1981 הופיע הIBM-PC שטבע את המונח "מחשב אישי" ושינה את התעשייה באופן דרמטי. המחשב האישי של IBM זכה עד מהרה למספר רב של תואמים – מחשבים המיוצרים על ידי יצרנים אחרים אך מסוגלים להפעיל תוכנות שנכתבו עבור הדגם המקורי.

בשנת 1982 נבחר המחשב האישי ל"איש השנה" של השבועון Time.

רכיבי המחשב האישי

רכיבים חיוניים

  • מעבד:

    זהו הרכיב המרכזי במחשב, המבצע את רוב פעולות החישוב ועיבוד הנתונים. בשל עלויות הייצור והפיתוח הגבוהות נותרו כיום שתי חברות עיקריות המפתחות מעבדים למחשבים אישיים: אינטל, שמעבדיה מותקנים במרבית המחשבים, וחברת AMD. רוב המחשבים האישיים כוללים מעבד יחיד, אך קיימים מחשבים עם שני מעבדים או יותר. מעבדים מודרניים פולטים בדרך כלל חום רב בזמן פעולתם ומחייבים הצמדת אמצעי קירור אקטיבי המזרים אוויר או במקרים מסוימים מים על פני גוף קירור הצמוד למעבד.

  • לוח אם:

    כרטיס מרכזי שאליו מחוברים המעבד וכל הכוננים, הכרטיסים וההתקנים הפנימיים והחיצוניים. לוח האם משמש כמרכזייה – הוא חוסך חיבור ישיר בין כל רכיב ורכיב במחשב; במקום זאת מחוברים כל הרכיבים אל הלוח, והקישור ביניהם נעשה דרכו. ללוח האם השפעה גדולה על מהירות המחשב. לוח האם קובע את סוג וכמות ההתקנים שניתן להוסיף למחשב; לא ניתן להתקין התקן שאותו לא ניתן לחבר בצורה כלשהי ללוח האם.

  • זיכרון:

    ברכיב זה נשמרים נתונים לשליפה מהירה ביותר, נתונים להם נזקק המעבד באופן כמעט תמידי. זהו זיכרון "נדיף" – הוא מתרוקן מתוכנו עם כיבוי המחשב. למשתמש כמעט ואין שליטה על הנתונים הנשמרים בזיכרון המחשב – הדבר נעשה אוטומטית, באמצעות התוכנות המופעלות במחשב. לזיכרון השפעה מכרעת על מהירות המחשב; בהיעדר מספיק זיכרון נאלץ המעבד לשמור נתונים לשליפה מיידית על גבי הדיסק הקשיח (ראו להלן); הדיסק איטי בהרבה מהזיכרון, וכך מואטת מהירות המחשב כולו.

  • מארז:

    קופסה המאחסנת בתוכה את כל רכיבי המחשב אשר למשתמש אין צורך לראותם. המארז מותאם בגודלו ובצורתו להתקנים שהוזכרו לעיל ולהתקנים אחרים, דבר המאפשר חיבור מסודר ומוֹדוּלרי של ההתקנים בתוך המארז.

  • ספק כוח:

    התקן המקבל זרם חשמלי מרשת החשמל הביתית. חברת החשמל מספקת מתח שבין 220V-230V, תפקידו של ספק הכוח הוא להמיר אותו למתח נמוך יותר והופך את הזרם מזרם חילופין לזרם ישר. ספק הכוח מספק חשמל לכל התקני המחשב; המאווררים ומנועי ההתקנים צורכים 12V, המעגלים החשמליים של ההתקנים צורכים 5V, והמעבד צורך 3.3V. לחלקם הוא מחובר באופן ישיר (אל הכוננים, בדרך כלל), וחלקם מקבלים חשמל דרך לוח האם, אשר מחובר ישירות אל ספק הכוח. ספק הכוח נרכש בדרך כלל ביחד עם המארז, אם כי ניתן לרכשו בנפרד.

  • דיסק קשיח:

    אף הדיסק מהווה רכיב זיכרון, אלא שבניגוד לזיכרון המחשב (המכונה "זיכרון פנימי") נשמרים הנתונים על גבי הדיסק גם לאחר כיבוי המחשב. שמירת תוכנה ונתונים לשימוש מיידי – מערכת ההפעלה, התוכנות וקובצי המידע – נעשית על גביו. לדיסק הקשיח השפעה ניכרת על מהירות המחשב, אך זו מועטה מהשפעתם של הרכיבים שלעיל, והיא מורגשת רק כשהמחשב קורא נתונים מהדיסק הקשיח.

  • צג (מסך):

    זהו אמצעי הפלט העיקרי בכל המחשבים האישיים, שבאמצעותו מוצג המידע למשתמש.

  • כרטיס גרפי (כרטיס מסך):

    זהו רכיב המקשר בין המחשב והצג, והממיר אותות דיגיטליים (שמקורם במחשב) לתמונה. לעתים מובנה הכרטיס הגרפי על גבי לוח האם ומגיע כחלק בלתי נפרד ממנו; לעתים נרכש הכרטיס הגרפי באופן נפרד ומורכב על גבי לוח האם ככרטיס הרחבה (מספר 5 באיור).

  • מקלדת מחשב:

    זהו אמצעי הקלט העיקרי בכל המחשבים האישיים. המקלדת מאפשרת למשתמש להורות למחשב על ביצוע פעולות וכן להכניס נתוני טקסט.

  • עכבר מחשב:

    כיום מרבית מערכות ההפעלה מבוססות על ממשק משתמש גרפי, שהשימוש בו מבוסס על מכשיר הצבעה. העכבר הוא מכשיר ההצבעה השכיח ביותר במחשבים אישיים. העכבר מאפשר למשתמש להזיז באמצעות ידו סמן המופיע על גבי הצג, ללחוץ על "כפתורים" גרפיים, לבחור עצמים גרפיים ולבצע פעולות שונות.

רכיבים אופציונליים פנימיים

  • כרטיס קול, רמקולים, אוזניות, מיקרופון:

    רכיבים המאפשרים קבלת משוב קולי מהמחשב, השמעת מוזיקה, הקלטה ושיחה. פעולתו של כרטיס הקול דומה לזו של הכרטיס הגרפי: קישור בין המחשב ובין אמצעי הפלט (רמקולים ואוזניות) והקלט(מיקרופון) הקוֹליים. בדומה לכרטיס הגרפי קיימים כרטיסי קול המובנים על גבי לוח האם ומהווים חלק ממנו, וקיימים כרטיסים אחרים המותקנים ככרטיסי הרחבה.

  • כוננים:

    אלו הם כל רכיבי הזיכרון במחשב אשר אינם הזיכרון הפנימי, אשר הוזכר לעיל. הדיסק הקשיח נחשב אף הוא לכונן, ואליו מצטרפים במחשבים אישיים רבים כוננים נוספים.

    הנבדלים מהדיסק הקשיח בכך שהנתונים נשמרים בהם על גבי מדיות חיצוניות, אותן ניתן להוציא מהכונן. רוב המחשבים האישיים מגיעים עם כוננים פנימיים, המותקנים במארז המחשב ומחוברים ישירות ללוח האם.

    בנוסף ניתן לרכוש כוננים חיצוניים, אותם מניחים בסמוך למחשב ואשר מתחברים אליו באמצעות כבל.

    הכוננים הנפוצים ביותר כיום הינם:

  • כונן תקליטונים:

    התקליטון הוא אמצעי אחסון ותיק וזול המאפשר העברה נוחה של קבצים קטנים ממחשב למחשב.

  • כונן תקליטורים או DVD:

    אמצעי אחסון אופטי (בו נקראים הנתונים באמצעות לייזר), המאשר העברה של כמויות גדולות של מידע ממחשב למחשב וכן אחסון נתונים לזמנים ארוכים. על גבי תקליטורים או DVD ניתן לשמור מידע אך ורק באמצעות צורב. נכון לשנת 2006 רוב הכוננים האופטיים הנמכרים עם המחשבים האישיים הינם צורבים.
    התקני תקשורת: רכיבים המאפשרים למחשב לתקשר עם מחשבים אחרים באמצעות רשת או באמצעות האינטרנט. תקשורת פשוטה בין שני מחשבים יכולה להתבצע באמצעות חיבור כבל בין שני המחשבים. כדי לאפשר למחשב לתקשר עם מחשבים רבים נדרש להתקין כרטיס רשת או מודם; האחרון משמש בדרך כלל בעת שהתקשורת מתבצעת על גבי קווי טלפוניה.

רכיבים אופציונליים פריפריאליים

בשם "רכיבים פריפריאליים" מכונים התקנים אשר אינם מותקנים בתוך המארז, אלא ממוקמים בסמוך למחשב ומחוברים אליו באמצעות כבל (כזה הוא גם העכבר, אך מפאת חיוניותו הרבה הוא לא משתייך לקטגוריה זו).

  • מדפסת:

    מתקן המחובר למחשב ומשמש להוצאה של תדפיס, טקסטואלי או גרפי של מידע המאוחסן במחשב, בדרך כלל על נייר.

  • סורק:

    אמצעי קלט המעביר תמונות ומסמכים לקובץ תמונה, ובכך מאפשר לאחסנם במחשב ולהציגם על צג המחשב. סורקים חדרו לשוק המשתמשים הביתיים בשנים האחרונות.

  • זיכרון פלאש:

    (Flash memory) שבב, המאפשר כתיבה ומחיקה חוזרת על גבי השבב שמאחסן את המידע לאורך זמן ללא תלות במקור חשמל כלשהו המחובר לשבב, כיום כל הדיסק און קי הם זיכרון פלאש.

  • מצלמת אינטרנט:

    מצלמת וידאו המחוברת אל המחשב והמשמשת צפייה באירועים, מקומות או אנשים בזמן אמת.
    מגמות

מערכת ההפעלה הדומיננטית (נכון לשנת 2017) למחשבים אישיים היא Windows לגרסאותיה השונות, וקדמה לה מערכת ההפעלה MS-DOS.

הרחק מאחור, מבחינת תפוצתן, משתרכות מערכות ההפעלה לינוקס. מחשבים אישיים מסוג מקינטוש משתמשים במערכת הפעלה ייעודית להם, Mac OSX.

המחשבים האישיים הראשונים היו בעלי נפחי זיכרון נמוכים, צגים מונוכרומטיים ירודים, וכמעט ללא התקנים חיצוניים, והם תומחרו במחירים מבהילים שנעו מ-2,000 דולר ומעלה.

ככל שפיתוח המחשבים הואץ, כך ירד מחירם ותפוצתם גדלה. מספר המחשבים האישיים ברחבי העולם, נאמד בסוף 2004 בכ-575 מיליון.

בעת זאת, גם ניתן לקנות מחשב אישי מצויד היטב בפחות מ-500 דולר. הפרש של 400 אחוז במשך שני עשורים בלבד.

על פי נתוני חברת המחקר פורסט, עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21 יוכפל מספר המחשבים האישיים ברחבי העולם.

במהלך שנת 2006 נמכרו במדינת ישראל כ-659 אלף מחשבים אישיים מתוכם 23.6% היו ניידים.

הרבעון השלישי של 2008 היה לרבעון הראשון בו מספר המחשבים הניידים שנמכרו ברחבי העולם היה גבוה ממספר המחשבים הנייחים שנמכרו (38.6 מיליון יחידות ניידות לעומת 38.5 מיליון יחידות נייחות).

בשנותיהם הראשונות פעל כל מחשב אישי בנפרד, כשהעברת מידע בינו ובין מחשבים אחרים נעשתה באמצעות העברתו הפיזית על-גבי תקליטון או אמצעי אחסון אחר.

במהלך השנים חוברו מחשבים אישיים ביניהם ברשתות תקשורת. תחילה ברשתות פרטיות, פנים ארגוניות, ולאחר מכן ברשתות ציבוריות, כגון BBS.

התפשטות של רשת האינטרנט יוצרת קשר בין מחשבים אישיים רבים ברחבי תבל.

מחשב אישי קצת היסטוריה